פרק 1 : לילה אפל.

זה  היה  לילה  אפל וגשום ביערות  מצפה  הילה.   התנים  יללו  וחזירי  הבר  חיפשו  אוכל 

הרוח   שרקה    העצים  התנדנדו  ברעש .   וכול  היער  היה  זרוע  ערפל  הציפורים

הסתתרו  בכיניהם    ובתוך  הסבך  נלחמה  על  חייה   חתולת  יערות  נורבגית  בהריון.

כולה  רטובה   היא  חיפשה  מקום  יבש  ללדת  ציריי  הלידה  גרמו  ל  לכאב  עז  אבל

למרות  זאת  היא  המשיכה  ללכת .  שעות  הסתובבה  ביער  אך   לא  מצאה  מקום  מסתור.

ולבסוף  לא  יכלה  לסבול   את  הכאב   ולכן  נעצרה  ונפלה  על  האדמה  הבוצית.

ובכוחותיה   האחרונים  ילדה  בגשם  ובבוץ  את  הגור  הרך.  היא  ליקקה  אותו  למרות  שאם  כול-כך  הרבה  גשם  לא  ממש  הייתה  סיבה.  היא  כיסתה  אותו  בגופה   הלכה  לישון . באמצע   הסערה  טיפות    הגשם   טפטפו  אליה  והרוח  כמעת   והעיפה  אותה  מי  מקומה . אבל  היא  הייתה  כול-כך   עייפה  ותשושה  שזה  ממש  לא  הפריע  לה   ולא  היה לה  שום  בעיה  לישון. 

אבל  היא  לא  לקחה  בחשבון  את  חיות  הטרף  השוכנות   ביער.  זה  לא  שהיא  הייתה  טיפשה 

בדרך  כלל  היא  הייתה  חתולה  ככמה   במיוחד.   אבל  היא  הייתה  תשושה  וכול  גופה

כאב  עליה  ותעות  זו  אלתה   לה  ביוקר  בגלל  שדקות   מעטות  לאחר  מיכן  הגיעו  למקום

שתיי  תנים  רעבים . למעשה  בראותם  לראשונה  את  החתולה  הם  חשבו  שהיא  גופה  בגלל

פצעיה  הרבים.  ובגלל  שהיא  ישנה  באמצע  שום  מקום  והריי  בסהרה   שכזות   מי  ישן

על  הבוץ?  הם  בחנו  את  החתולה  וראו  שהיא  נושמת . הם  לא  ידעו  מה  לעשות  לאכול  אותה?  אולי  יש  לה  מחלות?   לבסוף  החליתו   שבגלל   מצב  האוכל  ביער (שהיה  מועט

מאוד)  הם  לא  יכולים  לבתר  על  שום  אוכל  אם  מחלות  או  בלי  מחלות .

הם  התקרבו  אל  החתולה  ומשכו  אותה  בראשה   אל  המחילה  שלהם  בשביל  הגורים  שלהם שם  אכלו  אותה  בהנעה. והגור  מה  יכול  לעסות  גור  קטן  שנולד  ליפני  דקותיים  שלוש לעסות  במצב  כזה ? הגשם  טפטף  עלוו  והרוח  הנוראית  סרטה    את  גופו  הקטן  והעדין . הוא   בכה  ובכה  וילל  וילל .   קולות  יסורוו  הגיעו  עד  לבתים  של   מצפה  הילה.  הוא  אפילו  לא  יכל  ליראות  איפו  הוא  מכיוון  שעדין  היה  קרום  על  עיניו  העדינות . (למי  שלא  יודע  שחתולים  נולדים  יש  להם  קרום  על  העיניים  שיורד  רק  לאחר  שבועיים  שלוש)